| | "תכלית ראויה" - הבַּלָּהָה של מדינת ישראל כנגד עם ישראל, בספר חדש של רותי איזיקוביץספרה המרתק של רותי איזיקוביץ חושף את הלם
הגירוש. גירוש חסר פשר. גירוש, שנקרא באכזריות מכובסת: "התנתקות". גירוש,
שאינו עוזב גם שש שנים אחרי. השאלות בספר אינן מרפות: האם ייתכן שבדמוקרטיה הישראלית
נערכו ניסויים בבני אדם
בלא הסכמתם? האם הייתה ה"התנתקות" כר הפעולה לניסויים אלו? האם חוללו קציני
צה"ל ב"התנתקות", הפיכה צבאית, או שרק "מילאו פקודות" ? האם
החברה היהודית בא"י נשארה, אחרי ה"התנתקות", כשהייתה לפני כן? האם צה"ל
- צבא שהוסב לכוח-שיטור-מוכוון-גירוש-יהודי ם ב"הכנות מנטאליות" אינטנסיביות
ומימש הסבה זו במעשה הגירוש, נשאר "צבא הגנה לישראל"? האם "ההכנות המנטליות"
בהן נשטף מוחם של 60,000 חיילים ושוטרים ע"י עשרות פסיכולוגים וקציני צבא במשך
שנה וחצי, היו ונעלמו מן העולם? המחברת מספרת את סיפוריהם של מתיישבים וחיילים כפי
שנחוו על ידם. זהו סיפור של ירידה לתהומות איבה שנענתה אך באהבה. סיפור של ערכים שהשתבשו,
שקרים, הונאות, שוחד, איומים ואלימות, כנגד חלוצי המפעל הציוני; מתיישבים וחיילים.
והכל כחוויה אישית. מול ה"ניתוק הרגשי" אותו הזריקו לחיילי צה"ל ב"התנתקות",
מציב ספר זה את החוויה הרגשית הבלתי עקירה. בַּלָּהָה, שלא נותנת מנוח. אם מחקר המצ"ח
(הכנה מנטאלית - צוות חוקר) – "ההכנה המנטלית לביצוע ה"התנתקות" ושברה
בצה"ל" - חשף את ה"איך": איך נעשתה ההסבה ואיך נעשה הגירוש, מביא
ספר זה את שברה של ה"מה": שברה של ההונאה הגדולה אצל הקורבנות. ושברה הוא
זכרון חי ומניע. זכרון מחייב. זכרון שהולם ללא הרף: "לא עוד"! | | |
| | |
| | | | | | | | | | | | | רון פרסלר מביא ב'הארץ', ב-06.08.2010, יומן של קצין "מפנה" ב"התנתקות"; קצין מח"א, בכותרת: 'להתנתק מהרגשות להתחבר לזיכרון'. ביומן פורס הקצין ה"מפנה" את ראייתו את מחאת המגורשים והכתומים. לטענתו, נכונותו לבצע את הגירוש לא באה מ"ההכנה המנטלית", ואם הכנה זו תרמה במשהו, זה היה בבוז שהיא מילאה אותו מול נסיונות המגורשים והכתומים להציג מולו סבל, ולפנות אל הלב היהודי שבו. יתרה מכך, לראייתו, נסיונות אלו דווקא העידו על צביעות: על הצגה של סבל של אנשים
שבעים שמנסים לעבוד עליו, ולא על עוול אמיתי ולא על
זוועה אמיתית ולא על היות הגירוש פשע
אמיתי. לתשומת לב כל נאמני האומה, הארץ וההתיישבות ! | |
| | | | רון פרסלר מביא ב'הארץ', ב-06.08.2010, יומן של קצין "מפנה" ב"התנתקות"; קצין מח"א: 'להתנתק מהרגשות להתחבר לזיכרון'. זהו זכרון של צופה לא מעורב: לא מנוכר במיוחד, אבל בודאי לא אחד שמזדהה עם האומה והארץ, לא עם ההתיישבות, לא עם הציונות, לא עם האנשים אותם בא לגרש, וגם לא עם הצדק והמוסר היהודי. עכשיו, ממרחק 5 שנים ולאחר שכישוף ההכנה המנטלית לא קושר אותו יותר, הוא מסתכל בהשתאות על הטמטום, אך רואה זאת - לכל היותר - כמו מסע לחוויה הזויה ללא פשר. עם זאת, במיצוב זה יש דווקא יתרון: אש השליחות היהודית והציונית לא מפעמת ברוב הציבור, גם אם רובו אינו סמולני ושונא יהודים, וחשוב לראות איך עבדה על אנשים כאלו ההכנה המנטלית, ואיך נראה המאבק כנגד הגירוש בעיניהם. קיצור תובנותי - בסוף המאמר. | תגובות: 26 צפיות: 795 | |
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | שטיפת המוח במשך החודשים שקדמו לגירוש ("הכנות מנטאליות"), ואשר במרכזה המטרה לגרום לציות חסר אבחנה וטוטאלי לפקודת הגירוש, לא הסתיימה עם תחילת הגירוש בפועל. לכל גדוד נצמד פסיכולוג בעת הביצוע, למניעת חריגה מן השורה, ולו של חייל אחד מה-40,000 שהשתתפו.הפסיכולוגים היו זרוע אחת שאחזה בכל חייל וחייל, כאשר השנייה,בתנועת מלקלחיים, הייתה- הפיקוד הצבאי הגבוה. מפקדים שלחמו במלחמות ישראל וסיכנו את חייהם למען קיום מדינת ישראל, קיבלו עליהם, לפתע פתאום, אידיאולוגיה הפוכה לזו שהייתה ביסוד הנכונות שלהם להקרבת חייהם עד אז. | |
| | | | צה'ל לא בוחר... | השנאת המתנחלים | המשימה חוקית | ציות. ציות. ציות. | | | | | | | | | | | | | | | | הפסיכולוגים - סא'ל יותם אמיתי ורס'ן הדס מינקה ברנד, דבקים במשימתם מאז "ההכנה המנטלית" ל"התנתקות": לפתח את צה"ל כארגון מוכוון משימה מחורבנת (מלשון: חורבן). משימת גירוש יהודים מבתיהם ומנחלתם בארץ ישראל. לפי אובססיביות העיסוק והפריון המאמרי, נראה שזו משימה ב-full time job. במאמר ב'מערכות' 429, מ-02.2010, הם ממחזרים בערגה את ההונאה שעשו אז, ב"הכנה המנטלית", וקושרים אותה עם הטבעת 'אלטלנה' ועם טיהור סיני מיהודים בעת מסירתו למצרים, כחלק מ"הסכמי השלום" עם סאדאת. הפעם הם נותנים מפרט לשבירת רצון חיילי צה"ל לבצע משימות גירוש יהודים בניגוד ליעודם, הכרתם ורוח צה"ל. במפרט זה, מושג ה"שיחדש" מההכנה המנטלית ההיא - "חיילים מתקשים" (קרי: חיילים מוכווני ערכי צה"ל), הוא כבר נתון. נתון שמולו יש להלחם, ואותו לנטרל ב"הבה נתחכמה". לא מובהר במאמר מי הטיל עליהם משימה זו, וע"ס מה הם מקדישים כספי ציבור יקרים ללוחמה פסיכולוגית זו. | |
|
| | | | | | | | | הויכוח המקצועי סביב מעורבות של פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש בהכנה של המתיישבים בגוש קטיף וצפון השומרון לגירוש "ההתנתקות" שהיה בשנת 2005, מתחיל להתעורר. מול גישת הציות המוחלט לצו השלטון, שבה איש בריאות הנפש מקבל על עצמו להיות 'בורג מבצע' ומצמצם את תפקידו ל"מיזעור נזקים", מוצגת הגישה השניה - גישת 'החובה להאבק בעוולה'. גישת 'הבורג המבצע' גורסת: "נקבע שבניסוי נותנים שוק חשמלי לתלמידים שמפשלים, אז אני לא מתווכח עם זה". בבסיס גישת 'החובה להאבק בעוולה', לעומת זאת, אמונה שאפשר לעצור החלטה מרושעת ומטומטמת, חובה לעזור לקורבנות לסכל את הרעה שבאה עליהם, וידיעה, שעצם המאבק בסיכול הרע, הכרחי. הכרחי לבריאות הקורבנות והכרחי לבריאות כלל החברה! | |
| | | | | פסיכולוגים אמורים להיות אחראים לקהילה ולחברה בה הם עובדים וחיים ולתרום לרווחת בני האדם. כמו כן אמורים הפסיכולוגים לפעול לקידום רווחתם הנפשית של לקוחותיהם. "לקוח -... (הינו) כל מי שמבקשים בעבורו התערבות פסיכולוגית". כך, גם החיילים וגם המתיישבים, בהם בוצעה העקירה, הינם לקוחות של הפסיכולוגים המדריכים אותה. החיילים, אשר רובם גילו התנגדות מצפונית לביצוע העקירה, גם כאשר עמדותיהם הפוליטיות היו בעדה, קיבלו, בלי ידיעתם ובלי הסכמתם, טיפול פסיכולוגי כפוי וסמוי. הטיפול - "ההכנה המנטאלית", ניטרל את התנגדותם, והביאם למצב של ניתוק רגשי. מצב אשר אפשר להם לבצע את העקירה. | |
| | | | | | | | | | | | | ביום ד', 17.03.2010, יוצאת כיתה
לשיעור מד"ס בפאתי שכונת אבו סנינה בחברון, בשטח H2, ממזרח לחניון האוטובוסים שליד מערת המכפלה; שטח בשליטה צה"לית
מלאה. הכיתה יוצאת לריצה עם רובה אחד, וטועה בדרך, עם שלא עוברת לשטח שאינו בשליטה
רשמית של צה"ל. או אז שואל ה-מ.כ. "פלשתיני" מקומי, איך הוא מתקן
את הטעות, ואותו "סַאחֶב" שולח אותו (כמובן), ללוע השבאב. הכוח מותקף ע"י
המון "פלשתיני" וחוטף 'כאפות' ושאר מיני מכות והשפלות, תוך שהוא נמנע משימוש בנשק, עד
שנעלי החיילים נשדדות והם נמלטים מזירת האירוע. תוצאות: 3 חיילים פצועים קל (פיזית), חייל נזקק
לטיפול נפשי, אובדן כושר ההרתעה בגזרה ובכלל. | |
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | דוחות | מאמרים ופרסומים | מצגות וסרטונים | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | הצוות | על המחקר | פעילויות ודיווחים | | | |
|
| |
| |
| | | | | | | המרשם לגירוש יהודים, אהרון רול: בעקבות כתבתו של רון פרסלר: זכרון של קצין "מפנה" | | עלינו לבדל שלושה מעגלים בפשע הגירוש: המעגל המחליט, המעגל המתכנן והמעגל
המבצע. על מקבלי ההחלטות חבל להכביר מילים: אלו, ובעיקר נוכלי "כעומק החקירה
כן עומק העקירה", הוציאו עצמם הלכה למעשה מהעם היהודי. המעגל המתכנן: אלו
ציוותי הפסיכולוגים ומהנדסי שטיפת המוח להמונים אשר תכננו את מעשה הנבלה של
"ההכנה המנטלית" תוך שהם צובעים אותה במנות גדושות של מתק שפתים נכלולי.
אנשים אלו חייבים, אבל חייבים, לעמוד לדין ולשלם על פשעיהם כנגד המתיישבים והעם
היושב בציון כולו. המעגל המבצע: אלו הם החיילים שטופי המוח אשר שימשו כבובות מרקדות
בקצות החוטים בידי נוכלי המעגל המתכנן והמעגל המחליט, במחזה הסוריאליסטי והנפשע של
הגירוש.
למהנדסי שטיפת המוח חברו שופטים עליונים שטופי אג'נדה שמאלנית קיצונית
וברוני תקשורת לאומית; מהרדיו, מהעיתונות ומהטלביזיה. אלו סיממו את ההמונים, כפי
שהורו להם נוכלי הגירוש. כל החבורה הרעה הזו חייבת לתת את הדין על מעשיה, כדי למנוע
פשע כזה בעתיד. | | | | | |
|