ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'
  www.mentalpreparation.org
ההכנה המנטלית ל"התנתקות"
יום ד', יז’ בתשרי תשע”ט
    אודות  |  על "ההכנה המנטלית"  |  דוח "ההכנה המנטלית"  |  שטיפת המוח  |  הפצל"ם  |  הפוסט-מודרנה  |  שיחדש  |  Mental Preparation  
"צה"ל פשוט משגע את עצמו" - אומר ראש מחלקת מדעי התנהגות בצה"ל לשעבר, אל"מ גדי אמיר. "דן חלוץ היה מינוי שלא יכול להתקיים בצבא בעידן של מלחמה"

"דן חלוץ היה מינוי שלא יכול היה להתקיים בצבא בעידן של מלחמה", אומר ראש מחלקת מדעי התנהגות בצה"ל לשעבר, אל"מ (מיל') גדי אמיר. אמיר מתח ביקורת קשה על כל תהליכי השינוי והארגון מחדש שצה"ל נמצא בתוכם מזה זמן, תהליכים שגרמו לו להיראות כפי שנראה במלחמת לבנון השנייה. "כאשר ארגון עוסק במשך שנים בשינויים ארגוניים – וצה"ל, לדעתי, נמצא כבר יותר מעשרים שנה בתהליך של שינויים ארגוניים – הוא פשוט משגע את עצמו. "הוא הופך לארגון שבמקום לעסוק בייעוד שלו, מתעסק כל הזמן בשאלה איך צריך להשתנות. נכון שחלק מהתרבות של צבא הוא שינוי ויצירתיות, כי צבא צריך להיות תחבולני ויצירתי, אבל אם התחבלנות והיצירתיות מגויסות רק לטובת שינויים ארגוניים, זה לא תקין". גדי אמיר עומד בראש חברה לפיתוח ארגוני ויזמויות חברתיות. דבריו על המתחולל בקרביו של צה"ל נאמרו בעקבות המאמר 'הצבא שהתנתק מייעודו' (אמנון לורד, 'יומן', גיליון 520), שחשף את ההתארגנות התפיסתית של צה"ל בהתנתקות על פי חוברת מחקרים שנקראת 'פסיכולוגיה צבאית'. בחוברת הזו מופיע דו"ח שמעלה שאלות רציניות על שינויים מנטליים לא רצויים בצורת ההתנהלות של הצבא. "בתמצית, פסיכולוגיה צבאית חוקרת את כל ההיבטים הקשורים להתנהגות של חיילים, וכמובן מפקדים, במצבי קרב וגם במצבי שגרה, כחלק מהתכוננות לקרב או הכשרה לקראת קרב", מסביר אמיר. "בכל צבאות העולם עוסקים בזה. אנחנו מכירים בעיקר את הצבאות המערביים, שבאופן כללי מתרכזים במחקרים בתחום התנהגות כזו או אחרת – מוטיבציה, מורל, תחומים שמעניינים את הצבא. "בצה"ל יש תחום נוסף, שמייחד אותו במידה רבה – לא שהוא לא קיים בצבאות אחרים ברמה כזו או אחרת, אבל בצה"ל הוא מודגש. מדובר בתחום הייעוץ הארגוני, או הניתוח הארגוני". סיטואציה ללא מוצא בשנים האחרונות נשמעת טענה שהצבא שלנו מבולבל. הגדרת האויב כבר איננה ברורה, ובלשון פוליטיקלי-קורקט אפילו אסור לומר את המילה "אויב". כשמדובר בצבא סוריה או איראן, אולי ברור שזה אויב, אבל צה"ל מצוי זה שנים ארוכות במלחמה נגד הארגונים הפלשתיניים, שאיתם ישראל גם משתפת פעולה. התוצאה היא שהגדרת האויב, בעבור חלק מהצבא, היא אולי מאוד קשה. "זה מאוד מבלבל, בכמה רמות", מסכים אמיר. "הרמה הראשונה היא שצבא נלחם נגד אויב, ואויב צריך להיות מוגדר בצורה מאוד ברורה: זהו האויב – וצריך לנצח אותו, או להשמיד אותו, או להביס אותו, לא משנה באיזו טרמינולוגיה אתה משתמש. לעומת זאת, כשאתה מדבר על אויב פלשתיני, מבחינת הצבא זה מצב מאוד בעייתי. היו ויכוחים, גם בחברה הישראלית וגם בצה"ל, מי צריך לבצע זאת, האם זו משימה לצבא או למשטרה. כי האויב הזה, אתה צודק, לא מוגדר בדיוק כאויב. הם מוגדרים, בין היתר, גם כנתינים של מדינת ישראל".