ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'
  www.mentalpreparation.org
ההכנה המנטלית ל"התנתקות"
יום ג', כז’ באייר תשע”ז
    אודות  |  על "ההכנה המנטלית"  |  דוח "ההכנה המנטלית"  |  שטיפת המוח  |  הפצל"ם  |  הפוסט-מודרנה  |  שיחדש  |  Mental Preparation  
פצל"ם - פעולות צבאיות לא מלחמתיות (MOOTW) ‏‏הוא שינוי בייעוד צבאה של מדינה, ממשימות שהן סיבת-הקיום שלו - מלחמה באויב והגנה על המדינה, למשימות שאינן כאלו. במדינה לא-דמוקרטית, מובנה הפצל"ם מראש במשימות הצבא, ככח לשמירה על האוליגרכיה השלטת, ובין משימותיו אז: הגנה על המשטר, דיכוי קבוצות אופוזיציה, חינוך מגזרי אוכלוסיה או דיכוי זהות ו/או מחשבה עצמאית שלהן.

1. כללי פצל"ם - פעולות צבאיות לא מלחמתיות (MOOTW - Military Operations Other Than War) ‏‏הוא שינוי בייעוד של צבאה של מדינה, ממשימות שהן סיבת-הקיום שלו - מלחמה באויב, הגנה על המדינה והתכוננות לאלו, למשימות שאינן כאלו. במשימות שהן פצל"ם ואינן משימות-סיבת-קיום של צבא של מדינה דמוקרטית, נכלל: בניית גשרים, חילוץ והצלה באסונות טבע, או מרדף אחר ברוני סמים. לעומת זאת, בצבא של מדינה לא-דמוקרטית, כלול הפצל"ם מראש במשימות הצבא, ומשימות מסוג: הגנה על המשטר, דיכוי קבוצות אופוזיציה, או חינוך מגזרי אוכלוסיה הן מסיבות-הקיום של הארגון. משימות הפצל"ם שונות ממשימות הלחימה גם במטרתן - שאינה לחימתית, וגם באופיין - שאינו לחימתי. תחולת הפצלו"ם יכולה להיות מצומצמת – לחול על מספר יחידות ייעודיות מוגדרות בלבד, או כוללת – לכלל הצבא. משימות פצל"ם – MOOTW אופייניות בצבא של מדינה דמוקרטית, כוללות: הגנה אזרחית מפני פעולות טרור, שמירה על אינטרסים לאומיים, השתתפות ב"חילות שלום" של האו"ם וסיוע הומניטארי באירועי אסונות טבע או מלחמות אזרחים. משימות פצל"ם אופייניות בצבא של מדינה לא-דמוקרטית או דמוקרטית באופן חלקי, מתווספת לאלו הנהוגות במדינה דמוקרטית: משימות שיטור ומשימת דיכוי ביטויי חופש פוליטי. אלו יכולים לנוע מדיכוי מרידות ועד להצרת התנועה החופשית של פעילי אופוזיציה פוליטית. פצל"ם במדינות דמוקרטיות מחייב חקיקה מתאימה. כך מוגבל הצבא היפני בחוקת המדינה, בסעיף 9, מלהשתתף בפעולות צבאיות מחוץ לגבולות יפן. כאשר הוא פעל ככח שלום תחת מנדט האו"ם, ובפעולות נגד טרור בראשות קואליציה אמריקנית, הוא הוגבל ל-600 חיילים, פעל בשיקום מתקנים אזרחיים שנפגעו במלחמה, ונסוג תוך שנתיים מהישלחו, ללא קשר להשגת המשימה. בארה"ב מופעל ה-MOOTW עפ"י חוק ה-Military Support to Civil Authorities (MSCA). חוק זה מאפשר הקצאת כוחות צבא למשימות אזרחיות פנימיות באופן זמני, תוך שהוא מגביל שימוש בכוחות פדראליים לאכיפת החוק, אלא אם כן זה מאושר ע"י החוקה והקונגרס. מה שמוגדר כ-Posse Comitatus Act. כך נערכו כוחות צבא לדכא מהומות בקליפורניה ב-1992, בהתאם לחוק מאושר: (JP 3-07, Chapter III, para 2h). בישראל אושר שימוש בצה"ל כפצל"ם לפינוי כפוי של אזרחים מבתיהם בגוש קטיף ובצפון השומרון, עפ"י "חוק ההתנתקות". זה הובא כהחלטת ממשלה וקיבל את אישור הכנסת ואת אישור בג"ץ. 2. משמעויות במדינות דמוקרטיות מוגדר תפקידו של הצבא בחוק. כך גם משימותיו, כפיפותו, הגיוס לו ומגבלות השימוש בו; בעיתות מלחמה, כוננות ושלום. הטלת משימת פצל"ם על צבא, במיוחד משימה כזו שיש לה השלכות פוליטיות פנימיות, מעלה את סוגיית הפגיעה בדמוקרטיה. כך בארה"ב, שם הגדרת הפצל"ם – MOOTW – מעוגנת בחוק, מוגדר השימוש בכוחות צבאיים למחצה, כמו משמר החופים (Coast Guard) והמשמר הלאומי (National Guard) כנגד איומים לאומיים מסוג הגירה לא-חוקית, מכיוון מכסיקו והים הקאריבי. חקיקה בנושא בקונגרס משתנה תדיר, בהתאם לאיום ולמדיניות השלטת. לפצל"ם משנה בעייתיות במדינות כמו ישראל, עקב היות הצבא מבוסס על גיוס חובה, ועקב היותו מוסד שפעולתו מבוססת על קונצנזוס אזרחי רחב. 3. פצל"ם במדינה דמוקרטית 3.1. פעולות שאינן פצל"ם ככלל, משימות פצל"ם מוגדרות במשמעותן מחוץ לצבא: במדינה גופא, או במדינות אליהן נשלח הצבא במשימת פצל"ם. לכן, משימות שאינן לוחמתית אך מתבצעות לצורך משימה לוחמתית אינן פצל"ם ואינן מחייבות הערכות מיוחדת. לדוגמא: • פעולות להעלאת מוטיבציה ורוח לחימה של חיילי הצבא, ע"י הנחלת האתוס הלאומי, הכרת המולדת וידיעת ההיסטוריה • פעולות תחזוקה וקיום עצמי: אלו מתחברות לפעולות הלוגיסטיקה הצבאית, והן נחשבות כמסייעות ללחימה אך לא כפצל"ם: החל מהכנת קפה ועד לניקיון המחנה. כך ארגון הציוד האישי בצבא השוויצרי – בסדיר ובמילואים, בבית החייל. • הרתעה מפני מלחמה אינה פצל"ם, מכיוון שנגזרת ממשימת סיבת הקיום של הצבא. 3.2. פעולות שיש בהן אלמנט פצל"מ-י מסוים מכיוון שהקריטריון לפצל"ם הוא נגיעה באוכלוסיה שאינה ממשרתי הצבא, פעולות שמשרתות את כל האוכלוסייה, או מתעמתות עימה, יש בהן אלמנט פצל"ם-י: • פעולות תרבות כללית: לא היתה בעיה בשידורי רשת הצבא האדום בברית המועצות, אבל שידור של רשת צבאית כמו 'גלי-צה"ל' במדינה דמוקרטית, זה פצל"ם. ואכן, גלי צה"ל, ובמיוחד שידורי גלגל"צ שלה שמשרתים את דיירי אזור תל-אביב, פועלים מכוח תקנה שהוארכה, ולא מתוקף חוק הרשות השניה, כאשר כלל חוקיות הפעלת התחנה שנויה במחלוקת. • פעולות שיטור ושמירה על סדר: בארה"ב דוכאו מהומות אזרחיות בזמן מלחמת וייטנאם ע"י צבא ומשמר לאומי - במשולב. גם תפעול יצור הכלאיים בישראל – משמר הגבול, שמשרתיו מגויסים כחיילים אך מקבלים סמכויות כשל משטרה, כאשר הוא נשלח בפיקוד צה"לי לבצע ושימות שיטור לא לוחמתיות, נגועות בפצל"ם, וחוקיותן שנויה במחלוקת. • פעולות חינוך לאוכלוסיות מיוחדות: פרוייקט "נערי רפול" השקיע בחינוך נוער במצוקה. כך הוא הכשיר אותו לחיים בישראל בכלל, ולא רק לשירות צבאי. • היאחזויות נח"ל: התיישבות נתפסה בישראל, מראשית שיבת ציון, כבסיס הקיום והחיים בארץ ישראל. בהתאם לכך, הוקם בצה"ל הנח"ל – "נוער חלוצי לוחם", תחת פיקוד הגדנ"ע, עם הקמתו. הנח"ל שילב אחזקת שטח עם אבטחתו דרך הקמת יישוב, כאשר בראייה הכללית אז לא היתה הפרדה בין הערך הבטחוני של יישוב ומקום, לערכו הקיומי הכללי. • עידוד שלום: פעולות סיוע של צבא לאוכלוסיות זרות ע"מ לקרבן לדמוקרטיה, או למדינה ששלחה את צבאה לסיוע, הן פצל"ם. כך פעולות הצבא האיטלקי בבוסניה. במנדט ה- MOOTWמוגדר במפורש שעידוד שלום מצד אוכלוסיות שכנות במרכז אמריקה הוא אינטרס לאומי, וזה מאפשר ייעוד יחידות צבא למשימת פצל"ם זו. המסתייגים משימוש זה בפצל"ם רואים את עידוד השלום והדמוקרטיה כהמשך הקולוניאליזם. אז, השתלטו מדינות אירופה על שטחים באפריקה באסיה בנימוק של הכנת המקומיים לשלטון עצמי. 3.3. משימות פצל"ם ברורות משימות פצל"ם שברור לחלוטין שלא נועדו להיות מבוצעות ע"י צבא הן עבודות אזרחיות שונות, כגון פיקוח טיסה אזרחית, פריקת מטעני אוניות ומשימות שיטור לסגירת שטח במדינה בפני אזרחים, עקב חסרון בכוח המשטרה. 4. סיבות לשימוש בצבא כפצל"ם במדינה דמוקרטית ככלל, מדינה דמוקרטית משתמשת בצבא למשימות פצל"ם מכיוון שהצבא הוא הארגון הזמין לביצוע אותן המשימות, והקמת ארגון ייעודי אינה ריאלית בזמן, במשאבים ובחוק הנתונים. לכן, הסיבות לפצל"ם הן כדלקמן: • אילוצי חוק: אין אפשרות חוקית להקים צבא נוסף, או ארגון כמו צבאי נוסף במדינה, ורק לצבא הלגיטימציה לבצע את משימת הפצל"ם. • המשימה המסוימת מחייבת ארגון בעל יכולות צבאיות: טכניות וארגוניות. במקרה של טיפול באסונות טבע או בחילוץ מטיילים הסיבות הן טכניות, אך במשימות • משימת הפצל"ם מקפלת פוטנציאל לפעולה צבאית מלחמתית. זה מתייחס למדינה שבה יש אוכלוסיה עויינת כמו הטאמילים בסרי-לאנקה או מוסלמים בפיליפינים. • הצבא הוא הארגון הזמין היחיד היכול לבצע את המשימה עקב מורכבותה ורמת הארגון הנדרשת לביצועה 5. פצל"ם בישראל מכיוון שאין בישראל חוקה, וחוק יסוד הצבא לקוני באופן קיצוני: תפקידו של הצבא מוגדר שם כדלקמן: "מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה" – נוצרה "לאקונה" לשימוש בצה" כפצל"ם. לאקונה זו הביאה למחלוקת גדולה במעשה הבעייתי ביותר של ישראל עם אזרחיה עד כה: ה'התנתקות'. הבסיס המשפטי לשימוש בצה"ל כפצל"ם לגירוש תושבי חבל עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון מבתיהם הובא לפני בג"ץ. שם, בפסיקת בג"ץ 7455/05 במענה לתביעת הפורום המשפטי למען א"י ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' בפני כב' הנשיא, א. ברק, השופטת א' פרוקצ'יה והשופט ס' ג'ובראן, עמ' 7 לפס"ד: סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן – הפקודה) קובע: "הממשלה הזמנית רשאית להקים כוחות מזויינים, ביבשה, בים ובאוויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה, ולשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים." הקביעה כי צה"ל יהא מורשה לעשות פעולות "לשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים" של המדינה לא נכללה בנוסחו המקורי של סעיף 18 לפקודה. הוראה זו הוספה ב-1995 (להיסטוריה החקיקתית, ראו קרמניצר ובנדור, ע' 38; רובינשטיין ומדינה, ע' 986; א. רובינשטיין, "על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ומערכת הביטחון", עיוני משפט כ"א 21, 40 (1997)). על-פיה, בנוסף לכוחו של צה"ל לפעול להגנת המדינה, הוא רשאי לפעול גם להשגת יעדיה "הביטחוניים-לאומיים". דיבור זה – "יעדיה הביטחוניים-לאומיים" – מחייב, כמובן, פירוש. הוא עשוי לעורר שאלות לא פשוטות באשר להקיף פריסתו. שאלות קשות אלה אינן מתעוררות במקרה שלפנינו, שכן יישום ההתנתקות הינה יעד ביטחוני-לאומי.... החלטה זו מוזכרת במפורש בסעיף 22 (א) לחוק יישום ההתנתקות, היא שימשה בסיס לחוק יישום ההתנתקות (ראו הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ד-2004, עמ'2). אכן, חוק יישום ההתנתקות נועד להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה צורך ביטחוני-לאומי. לאור הוראת סעיף 18 לפקודה, חיילי צה"ל מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים של תכנית ההתנתקות. שימוש בצבא למניעת כניסה שלא כדין של אנשים המבקשים למנוע או לשבש את יישום ההתנתקות נופל למסגרת אותן פעולות שהצבא מוסמך לעשותן. יודגש, כי סמכות זו של החיילים אינה כוללת בחובה סמכות מעצר. .... כך, פצלו"ם צה"ל לביצוע ה'התנתקות' נעשה על קוצו של הפירוש שנתן א. ברק לתוספת של סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט מ-1948 ! הכנת צה"ל לביצוע ה'התנתקות' דרשה את הפיכתו לפצל"ם מוכוון הוצאת אזרחים יהודיים מבתיהם, והריסת אלה אחר כך. זה חייב גם שינוי יעוד של צה"ל וגם הסבת זהות בסיסית בצבא והשהיית יסוד קיומו – 'רוח צה"ל". לשם כך נערכה בצה"ל 'הכנה מנטלית' לפצל"ומו במשך שנה וחצי קודם להתנתקות. הכנה, שכמו המעשה כולו, היתה שנויה במחלוקת.

 
 






צור קשר | דוח המצ"ח: 'ההכנה המנטלית ל"התנתקות" ושברה בצה"ל'


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS