ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'
  www.mentalpreparation.org
ההכנה המנטלית ל"התנתקות"
יום ה', כו’ בכסלו תשע”ח
    אודות  |  על "ההכנה המנטלית"  |  דוח "ההכנה המנטלית"  |  שטיפת המוח  |  הפצל"ם  |  הפוסט-מודרנה  |  שיחדש  |  Mental Preparation  
אפתח בסיפור קטן: בתחילת תש"ח החליטו נבזי 'ההגנה' לבצע שוב "סזון". כנראה, חסר להם בידור. המנוולים חטפו כמה אנשי לח"י ואצ"ל בחיפה, ועינו אותם. זו הייתה דרכם של הפושעים לתרום להקמת המדינה. בתגובה חטף לח"י את יוסף רוכל-אבידר – מבכירי המפקדים ב'הגנה' ולימים אלוף בצה"ל. התוצאה – אנשי לח"י שוחררו חבולים מידי הפושעים, שרצחו איש אצ"ל (ידידיה סגל הי"ד), שעינו, כנראה, בעת מעצרו בידיהם.דוד המלך הקדים את כולנו במסקנה הנכונה – "עם חסיד תתחסד, עם גיבור תיתמם. עם נבר תיתבר. עם עיקש תיתפל ..." (שמואל ב' כ"ב, כ"ו-כ"ח).כלומר, לו היה סירוב פקודה נרחב, המדינה הייתה רועשת, והפשע האיום, שעוד לא גמרנו לשלם את מחירו הנורא, היה נמנע – כשם שאנשי לח"י שוחררו מיד רודפיהם הרשעים והפחדנים בתש"ח.לכאורה, לממשלת הזדון והשחיתות של שרון הייתה הזכות להחליט לגרש את יהודי קטיף מבתיהם. לממשלה יש זכות גם להוסיף יום תשיעי לשבוע, אך האם אדם מן היישוב – יהודי, שעמו יקר לו – חייב להיסחף במרוצת עדר הקרנפים?!

ובכל זאת תשובה לינון זעפרני הצייתן אביתר בן-צדף למאמר שבו דברי ינון זעפרני - הצייתן הגאה במעשה ה"פינוי" שעשה בעלון השבת עולם קטן פרסם ינון זעפרני את דבריו בזכות ה"פינוי" בנחישות ורגישות של יהודי קטיף – בעקבות מאמר על הסרט, "זוהר הרקיע", שמתאר את הפוגרום, שערכו כוחות הצבא באנשי גוש קטיף בשליחות פורום החווה. לדבריו, ינון זעפרני היה אחד מהפורעים (מפנים – בשיחדש), ואינו בוש בכך. כמה מחבריי לצוות המחקר המצ"ח, שחקר את ההכנה המנטלית, שעברו חיילים ושוטרים כדי שישתתפו בפינוי הנתעב, הגיבו על דברי זעפרני. דבריהם הנבונים הניעו אותי לתגובה. פנחס בנו של אהרן הכהן זכור לטוב בעמנו בשל היחלצותו להציל אותו מידי עצמו בעת הנדודים במדבר. לו היה לנו גדוד של פנחסים – כך הודו ראשי הפושעים, לא היו מצליחים לעולל פוגרום ביהודי קטיף – פוגרום, שהוא פשע מלחמה (טיהור אתני) נגד העם היהודי. זאת, כיוון שנמושות ופחדנים (ראינו אותם שנה לאחר מכן בקוצר-ידם נגד האויב וכן במורך-לבם ובחוסר-רצונם להגן על ריבונות שראל באזור חוטף עזה ובכל מקום ואתר – מאז ועד עתה). אפתח בסיפור קטן: בתחילת תש"ח החליטו נבזי 'ההגנה' לבצע שוב "סזון". כנראה, חסר להם בידור. המנוולים חטפו כמה אנשי לח"י ואצ"ל בחיפה, ועינו אותם. זו הייתה דרכם של הפושעים לתרום להקמת המדינה. בתגובה חטף לח"י את יוסף רוכל-אבידר – מבכירי המפקדים ב'הגנה' ולימים אלוף בצה"ל. התוצאה – אנשי לח"י שוחררו חבולים מידי הפושעים, שרצחו איש אצ"ל (ידידיה סגל הי"ד), שעינו, כנראה, בעת מעצרו בידיהם. דוד המלך הקדים את כולנו במסקנה הנכונה – "עם חסיד תתחסד, עם גיבור תיתמם. עם נבר תיתבר. עם עיקש תיתפל ..." (שמואל ב' כ"ב, כ"ו-כ"ח). כלומר, לו היה סירוב פקודה נרחב, המדינה הייתה רועשת, והפשע האיום, שעוד לא גמרנו לשלם את מחירו הנורא, היה נמנע – כשם שאנשי לח"י שוחררו מיד רודפיהם הרשעים והפחדנים בתש"ח. לכאורה, לממשלת הזדון והשחיתות של שרון הייתה הזכות להחליט לגרש את יהודי קטיף מבתיהם. לממשלה יש זכות גם להוסיף יום תשיעי לשבוע, אך האם אדם מן היישוב – יהודי, שעמו יקר לו – חייב להיסחף במרוצת עדר הקרנפים?! פנחס הוכיח, שאין הדבר כך. אנחנו מציינים אותו לטובה משום שעמד בפרץ. מתתיהו הכהן, אבי המכבים, לא ציית לפקודה בלתי-חוקית בעליל, הרים את נֵס המרד. לכן, אנו זוכרים גם אותו ואת בניו לטוב. ולא נשכח את "הפורשים" – מניל"י ועד ללח"י – שסירבו לציית ל"הבלגה" הארורה ול"מָרות" של נרצעי שלטון הכיבוש, והרימו את נס המרד בתורכים ובבריטים. ועוד משהו על דווקנות משפטית לכאורה. אמנם צבאנו המסואב החל להתאמן (כמו עכשיו) ולהתכונן לערוך פוגרום ביהודים (כולל מינוי יחידה ומפקד, שתפקידם היה לחסל באש את מוקדי ההתנגדות לגירוש) כבר שנה לפני קבלת ההחלטה בכנסת, אך בוא נניח, שזה לא היה מעולם, וצבאנו החל להתלהב מהגירוש רק כשממשלתו של השמן המושחת החליטה על כך, וקיבלה את אישור הכנסת ואת אישור הבג"ץ. אז מה?! זה הופך את החוק הנבזי לחוקי?! האם הוא לגיטימי?! דגל ענק ושחור-משחור מתנוסס על ההחלטה, שיסודה ברע וסופה ברשע. ולפי הלכת בג"ץ בעניין כפר קאסם, אסור היה לחיילים ולמפקדים לציית לה. השופט הלוי התקין לנו נייר לקמוס מאוד ברור, שאפילו אחד מראשי הפושעים (גרשון הכהן) הודה בקיומו. ועוד הערה קטנה: בתולדות העולם המודרני לא היה מעשה פשע נגד האנושות, שלא נשען על יסודות איתנים של החלטת פרלמנט ושל אישור בית-המשפט העליון. בכך, ינון זעפרני, יקירי, אתה מצטרף לשורה ארוכה של פושעי מלחמה – וביניהם אדריכלי שחיטת אחינו באירופה ובצפון אפריקה – שצייתו לחוקים הבלתי-חוקיים. חלקם עשו זאת בגלל אמונה; חלקם עשו זאת בגלל עיוורון צבעים; חלק עשו זאת משום שהם מלחכי פנכה; וחלקם בגלל תאוות בצע. ברוך המצטרף למועדון הנקלה – מועדון של בעלי ערכים נהדרים. בל יהי חלקי עמהם! להפגת האווירה, אספר לך מעשייה: פעם נהגו למנגל את המינים. ובכן, העלו את יאן הוּס – נזיר צ'כי על המוקד משום שחשב אחרת ממה שהיה צריך. אצלנו לא היו עושים דבר נורא שכזה, אלא תופרים לו תיק על לא-עוול בכפו ... כמנהג המקום, הזמינו את כל תושבי העיר והפלך להבא עצים וזרדים למדורה של אדון הוס, שהוקמה בכיכר העיר. וההמונים באו בהמוניהם עם זרדיהם ועם מקלותיהם. פתאום ראה הוס, שנקשר למרומי המדורה, זקנה, שבאה באטיות עם מעט זרדים בידה. "למה את מביאה זרדים למדורה?" שאל הנזיר את הגברת, שקרטעה בקושי עד לכיכר העיר. "שורפים את אויבו של המשיח", ענתה הקשישה. "איזו תמימות קדושה", התפעל הוס, לפני שהשיב את נשמתו לבוראו. איני סבור שאתה תמים, ינון זעפרני. אתה בחברה טובה, ששירת הציות על שפתותיה. האמן לי, בגרמנית זה נשמע הרבה יותר טוב. יאווֹהל! ---------------------------------- נ"ב, א. בחיל הים הבריטי (RN) עיטרו בצל"שים את ה"גיבורים", שהפריעו לפליטי-החרב, אחינו שארית הפליטה (המעפילים), להגיע לחופי ארץ-ישראל. עד היום הבריטים אינם מתביישים במבצעיהם הנתעבים. ב. נזכור מה קרה לפני הפוגרום ביהודי קטיף – תבוסה מוחלטת של "גיבורי" צבאנו הכושל והמסואב בכל מעשיהם מאז מלחמת ששת הימים – כולל במלחמה בטרור העזתי. השיא, כמובן – הישגיהם הנהדרים במלחמות לבנון כולל מלחמת לבנון השנייה הלא היא כתובה, מנותחת ומתועדת להפליא על ספר הישר של ועדת וינוגרד. אם אינך סבור, ינון זעפרני, שיש קשר בין הדברים – גש מהר לרופא עיניים מעולה. אל תחסוך בכספים, כיוון שאתה במצב חמור במיוחד.