ההכנה המנטלית של צה"ל ל'התנתקות'
  www.mentalpreparation.org
ההכנה המנטלית ל"התנתקות"
יום ה', ה’ בטבת תשע”ט
    אודות  |  על "ההכנה המנטלית"  |  דוח "ההכנה המנטלית"  |  שטיפת המוח  |  הפצל"ם  |  הפוסט-מודרנה  |  שיחדש  |  Mental Preparation  
עלינו לבדל שלושה מעגלים בפשע הגירוש: המעגל המחליט, המעגל המתכנן והמעגל המבצע. על מקבלי ההחלטות חבל להכביר מילים: אלו, ובעיקר נוכלי "כעומק החקירה כן עומק העקירה", הוציאו עצמם הלכה למעשה מהעם היהודי. המעגל המתכנן: אלו ציוותי הפסיכולוגים ומהנדסי שטיפת המוח להמונים אשר תכננו את מעשה הנבלה של "ההכנה המנטלית" תוך שהם צובעים אותה במנות גדושות של מתק שפתים נכלולי. אנשים אלו חייבים, אבל חייבים, לעמוד לדין ולשלם על פשעיהם כנגד המתיישבים והעם היושב בציון כולו. המעגל המבצע: אלו הם החיילים שטופי המוח אשר שימשו כבובות מרקדות בקצות החוטים בידי נוכלי המעגל המתכנן והמעגל המחליט, במחזה הסוריאליסטי והנפשע של הגירוש. למהנדסי שטיפת המוח חברו שופטים עליונים שטופי אג'נדה שמאלנית קיצונית וברוני תקשורת לאומית; מהרדיו, מהעיתונות ומהטלביזיה. אלו סיממו את ההמונים, כפי שהורו להם נוכלי הגירוש. כל החבורה הרעה הזו חייבת לתת את הדין על מעשיה, כדי למנוע פשע כזה בעתיד.

המרשם לגירוש יהודים אהרון רול, 14 אוגוסט 2010כל החוקר וקורא על שואת היהודים, יחדיו עם כלל עמי אירופה, אינו יכול להשתחרר מפליאה עצומה, מתהייה שאין לה חקר, כיצד זה חיילים גרמנים הנחשבים כנורמטיבים, המשתייכים לאומה הנחשבת לאומת בני-תרבות הפכו לפתע לחיות צמאות דם השוחטים מטעמי דה-הומניזציה כל שניקרה בדרכם. למעט מטען תורשתי רצחני אשר הועבר לגרמנים מה'הונים' וה'טטרים' בפרוס האלף השני לספירה, אלו היו מתחריהם של הגרמנים בני ימינו ברצחנותם, הרי הסיבה נעוצה בהגדרתנו: בן תרבות מהו? אנו מדמים בנפשנו כי בן תרבות הוא זה המבלה זמנו באופרות וקונצרטים, מעביר יומם וליל בקריאת כתבים וספרים, מתלבש נאה ומוקפד, נימוסי שולחנו הם לעילא ולעילא ולא היא. בן תרבות הוא אותו אדם סובלני המסוגל באמת ובתמים (ולא רק מהשפה ולחוץ), לקבל את האחר ותרבותו. בן תרבות הוא זה אשר קיבל ללא עוררין את התזה כי "איני מסכים ולו למלה אחת מדבריך, אך אלחם עד טיפת דמי האחרונה לאפשר לך לשאת דברים אלו" (למעט כאשר דברים אלו גולשים להסתה מכלילה). ומכיוון שזהו מדד התרבות ואין בילתו (יריעת המאמר אינה מאפשרת להרחיב בנושא), הרי שרובנו איננו בני תרבות. תרבות כמוה כפורנוגרפיה, הינה ענין של גאוגרפיה. האירופאים שהגיעו לסין ויפן במאות הקודמות ראו ב"ילידים" אנשי פרא חסרי תרבות. הפלא ופלא, היפנים והסינים ראו דווקא באירופאים משוללי כל תרבות. והמסקנה, עלינו לקבל את תרבותו ומנהגיו של האחר גם במדה והינם שונים ממנהגינו ו"תרבותנו". לפי המדדים לעיל הרי שגם חיילי הצבא הגרמני וגם חיילינו המגרשים יהודי "גוש קטיף" לא היו ואינם בני תרבות. השנאה לאחר היא שהידריכה ראש וראשון את מקבלי ההחלטות ואלו המופקדים על "ההכנה המנטלית" לגירוש. השנאה לאחר היוותה מצע נוח לאותם גידולי הפרא שהוטמעו במוחם של חיילינו דרך "ההכנה המנטלית" כהקדמה לגירוש "גוש קטיף". כמובן שקיימים יוצאים מהכלל לאמור לעיל. גם אותו בן תרבות לאמיתו, על מנת שיוכל להילחם באויבו, כדי שיוכל לקטול את הקם להורגו אינו יכול להישאר אדיש, הוא חייב לפתח סוג מסויים של דחייה, דה-לגיטימציה ואף שנאה לאויבו, על מנת שיהיה מסוגל לתקוע כדור בין עיניו, שהרי בני אנוש אנו ולא נוצרנו (לכאורה) לקטול האחד את השני, שלא לצרכי קיום חייתים-קמאים. רגשות אלו הינם צורך קיומי על מנת להגן על נפשנו לבל תתבלע וכך אנו מוצאים צידוק נפשי למעשי קטל שהינם בתנאים מסוימים בלתי נמנעים. הדברים לעיל מתבהרים, אפשר וגם האסימון נופל באשר לסיבות אפשריות לשואתנו, כאשר מעיינים במאמרו של רון פרסלר אשר פורסם בעיתון "הארץ" בתאריך 6 באוג' 2010 . הכתבה עוסקת בריאיון ובו חוויותיו של קצין (כנראה זוטר), תַכנת מחיל האוויר שהשתתפף בגירוש גוש קטיף. דרך עיניו אנו למדים מה היו תחושותיו ונראה שאלֵה גם תחושות כלל החיילים המגרשים. הממצאים והמסקנות מזעזעים. חיילי צה"ל המגרשים עברו תהליך של "נאציפיקציה" דרך "ההכנה המנטלית" הצה"לית לגירוש, לא במהות, לא מהפן האידאולוגי כמובן, אך בהחלט מהפן ההתנהגותי. אין כאן כוונה לעשות "שוב" שימוש בזכר השואה כדי להצדיק את האמור, אלא לערוך הקבלה בין נושאים התנהגותיים בלתי ניתנים להבנה בהיגיון פשוט, של התנהלות חיילים גרמנים בשואה ובה במדה דרך "ההכנה המנטלית" וגירוש גוש קטיף על ידי חיילים ישראלים. שתיקת עשרות אלפי החיילים המגרשים בדיעבד משך חמש השנים שחלפו מאז 'גירוש גוש קטיף' זהה לשתיקת החיילים הנאצים בדיעבד אשר חזרו לביתם לאחר מעשי הטבח המזעזעים ביותר בהיסטוריה האנושית – וכאילו לא כלום, חזרו לעיסוקיהם, ללימודיהם, לעסקיהם, לחייהם כפי שהותירום לפני המלחמה. כך גם חיילינו המגרשים. הם לא יצאו מהארונות, לא טרחו להיחשף, לא ניסו להסביר את מעשיהם, לא היכו על חטא. שטיפת המוח, זו "ההכנה המנטלית" שעברו, לא רק הכינה אותם לגירוש חסר רחמים, "הנחוש והרגיש" (כן, וודאי). "ההכנה המנטלית" הפכה את המגרשים לנכים נפשית לכל ימי חייהם, "זומבים" חסרי נפש, הנעים ונדים בין שמים וארץ, נשמות תועות אשר קברו את מעשיהם האכזרים מתחת לשכבת "הכנה מנטלית" פורצת ומעוותת המוח האנושי. יש לקרוא את הריאיון המדובר ולהזדעזע (מצורף בהמשך). "גאוות יחידה", "שליחות לאומית", "צורך השעה", "מצילים את עם ישראל"... נישמע מוכר? כך התנהלה גם "ההכנה המנטלית" הנאצית להשמדת היהודים והצוענים. אכן המסרים הנאצים לחייליהם היו חריפים יותר, שהרי בהשמדת יצורי אנוש היה המדובר; בעוד שבענייננו זה, המדובר "רק" בגירוש יהודים, אך האמצעים שנינקטו להביא את החיילים להתנתקות ריגשית קיצונית ממעשם הנפשע, תוך שהם ממלאים פקודות באופן רובוטי, הינם זהים. עלינו לבדל את שלשת המעגלים אשר הגו, החליטו, תיכננו וביצעו את פשע הגירוש: המעגל המחליט על מקבלי ההחלטות חבל להכביר מילים. הללו היוו חבורת נוכלים המורכבת מאופורטוניסטים אשר ברשו הצידה בבוז את טובת עם ישראל למען סיפוק מאוויהם האישיים, הפוליטים הצרים. אין לחסוך במילות גינוי להללו, הם הוציאו עצמם הלכה ולמעשה מהעם היהודי. העובדה כי עדיין הינם מקבלים פיתחון פה למרות מעלליהם המזוויעים, אומרת ראש וראשון עלינו ועל כך שאיננו בני תרבות. מנהיגם כבר משלם את המחיר והשאר, אולמרט בדרך לשלם המחיר, ציפורה הפכה לבלתי רלוונטית, וויסגלס הנלעג, נותר נלעג. המעגל המתכנן אלו ציוותי הפסיכולוגים ומהנדסי שטיפת המוח להמונים אשר תכננו את מעשה הנבלה של "ההכנה המנטלית" תוך שהם צובעים אותה במנות גדושות של מתק שפתים נכלולי. אנשים אלו חייבים, אבל חייבים, לעמוד לדין ולשלם על פשעיהם כנגד המתיישבים והעם היושב בציון כולו (לא נערוך כאן השוואה לחיית אדם ידועה מעברנו מפאת התחשבות ברגשות הקוראים). על מעגל זה יש למנות גם את שופטי בית המשפט העליון הישראלי אשר בעיוותם את הדמוקרטיה תוך אישור הגירוש, ייזכרו לדיראון עולם. המעגל המבצע אלו הם החיילים שטופי המוח אשר שימשו כמריונטות, כבובות סמרטוטים, בידי נוכלי המעגל המתכנן והמעגל המחליט. אלו היו הבובות המרקדות בקצות החוטים במחזה הסוריאליסטי והנפשע של הגירוש. יש אמת מסוימת בדיברי נאצים מהמעגל המבצע הגרמני דאז אשר טענו כי אך מילאו פקודות ולכן אינם אשמים במעשי הזוועה. ניתן להבינם, אם כי אל לנו לקבל את הטיעון מאחר שהוא מרמז כי האדם הינו מכונה ללא רגשות, המסוגל לבצע כל מעשה זוועה מאחר שקיבל פקודה לעשות כן, בלא שהוא מסוגל להבחין בפקודות בלתי חוקיות בעליל. ואכן, טיעון זה לא עמד להם בפני משפט האומות. תובנה מרכזית מהמאמר המדובר ב"הארץ" מלמדת עד כמה חיוני הלימוד וההעשרה של הציבור בנושאי יהדות ציונות ודמוקרטיה. הקצין המפנה היה, יחד עם מרבית חבריו (לפי עדותו) שמאלני אשר נושאי ארץ ישראל, יהדות וציונות לא היו כוס התה שלו, כנראה עוד מבית הוריו וכנראה כתוצר של מערכת חינוך אשר מיקמה את האוניברסליות ויפי הנפש הניו אייג'י הנלעגים במקום גבוה משמעותית מערכי יהדות, מוסר, ציונות ודמוקרטיה. "ההכנה המנטלית" הוטמעה בנפשם של חיילים אלו באורח מוצלח. קשה להאמין כי אנשים שחונכו לערכים אחרים, יהודים וציונים היו נשבים כה בקלות בקסמי מנטרות אידיוטיות, כה מופרכות ומטופשות, עד כי המתבונן השפוי ודאי מתפלץ ניכחן, ובכל זאת אלו המנטרות אשר לשו את המוחות הצעירים, הנוחים ממילא ללישה מפאת חוסר מטען אידאולוגי נאות והפכום לרובוטים ממלאי פקודות. האטימות הנפשית, המחשבתית והפיזית שהפגינו המגרשים רק מחזקת טענה זו. אין להשתמש בצה"ל למבצעים מעין אלו. אם לא קיימים כוחות אחרים המסוגלים לבצע, הרי שאין לבצע, ממש כפי שמדינת ישראל לא יוצאת עד היום לחיסול המפעלים הגרעינים של איראן מסיבות טכניות, צבירת כוח ומדיניות. כאשר ישנם אילוצים שכנגד ואלו אילוצים תקפים, הרי שלא מבצעים: אלא אם קלו כל הקיצים וזה לא היה המצב דאז. מלחמת לבנון השנייה, הכישלונית להחריד, הינה התוצאה הישירה של ביצוע הגירוש על ידי צה"ל. סביר להניח כי עוד מעשה נפשע כגון-דא ובסדרי גודל זהים או נרחבים יותר יגרמו לשבר בל יאחה בין חלקי העם ובכך לחיסולו של המפעל הציוני מכול וכול. ראו הוזהרתם. גירוש גוש קטיף במתכונתו דאז מעיד כי ההנהגה הישראלית נקטה בדרך של "ייחרב הבית", הבית של כולנו ולא רק של מתישבי גוש קטיף, בדרך של "האמצעים מקדשים את המטרה". הקרע הנורא בעם מעיד על כך. זו גישה אינפנטילית אשר מעצימה את התחושה, כי נוכלים פוליטים הגו וניתבו דרך זו כמענה ל: "כעומק החקירה כן עומק העקירה", באשר קשה למצוא רציונל תקף אחר לאשר נעשה אז. ללא ספק, אותה פסיכולוגיית "ההכנה המנטלית" לחיילים, נערכה בממדים לאומיים כדרך הנדסת "פסיכולוגיית ההמונים" אשר "הוכנו מנטלית" על ידי אותם נוכלים הוגי הגירוש. אלו אינם דברים בעלמא. אין כל ספק כיום כי שופטים עליונים שטופי אג'נדה שמאלנית קיצונית, כמו גם מנתבי תקשורת לאומית, רובם ככולם מהרדיו, העיתונות והטלביזיה, שיתפו פעולה בלב ונפש חפצה, בששון שמחה ושנאה לאחר, לשם זריעת סם ההרגעה להמונים, כמי שהורו להם נוכלי הגירוש. כל החבורה הנפסדת והרעה הזאת יצאה נקייה, ללא עונש: זה עדיין מחכה להם, אם בחיינו ואם לנוכח מפץ שרביטו של שר ההיסטוריה, לאחר שייספו לדראון עולם. כך או אחרת, לא נראה כי יהיה מי מהמעורבים שיינקה. להוותנו, יותר משהדבר מעיד על אותה חבורת הנוכלים משוללי העכבות שהגו וביצעו את הגירוש, הרי שהדבר מעיד עלינו כולנו. אנו ראינו את הקולות, שמענו את הדברים, אמורים היינו להבין כי לנגד עינינו מבוצע פשע כנגד העם היהודי, אמורים היינו לדעת כי אנו כולנו נתונים להשפעה שוטפת מוח ציבורית. ואנו? התהפכנו לצד השני והמשכנו בנימנום הישרים שלנו, מנקים את מצפוננו בכך כי ידנו לא היתה במעל. ובכן ידנו כולנו הייתה גם הייתה במעל. חורבן הדמוקרטיה, עליית שלטון רודני וטוטליטרי - כולם הינם התוצאה של האלם שגוזרים על עצמם אנשים טובים וישרים. אנו, בשתיקתנו, בהתעלמותנו מהסובב אותנו, אנו אפשרנו את המעשה הנפשע הזה כנגד עצמנו ובשרנו. אנו אשמים לא פחות מאותו אחד שהוא כיום צמח מתמקמק בבית החולים. המסקנה הנחרצת היא כולה מכוונת לעבר פתיחות. היו בינינו מוכיחים רבים בשער אשר התריעו מבעוד זמן כנגד הנבזות, השנאה וחוסר התוחלת במעשה הגירוש. רובנו אטמנו אוזנינו, טחו עינינו מראות. מכאן כי יש להטות אוזן למוכיחים בשער יהיו אלו אשר יהיו, משמאל, מימין, חרדים, דתיים, חילונים. אטימות וגבהות לב הינם המרשם לכישלון ול'דה-הומניזציה'. הנחרצות והחתירה להישג הינה חיונית, אך רק במדה וומיצינו את כלל השיקולים על כלל האלטרנטיבות האפשריות על מנת להגיע לתובנה מושכלת, משוקללת. רק משעברנו את תהליך החשיבה האישי והציבורי באורח נאות, תוך ביקורת ובקרה, תוך סינון שיקולים אישיים וטפלים שאינם ממין הענין, רק אז עלינו לחתור לביצוע המשימה בנחרצות מירבית. גילוי נאות, מחבר המאמר היה כל כולו, באומר ובכתב, נגד מעשה גירוש גוש קטיף בזמנו מטעמים רציונלים שונים. עניני מוסר ויהדות היו לנגד עיניו ברקע לרציונל הברזל, כי הגירוש בדרך ובזמן שבוצע היווה מעשה אידיוטי אשר נבע ממניעים זרים, אישיים ומפלגתים, מעשה המקעקע עד היום את אושיות קיומה של מדינת ישראל. הזמן שחלף מאז ושטף האירועים שחווינו אך מחזק את המסקנות הראשוניות דאז. אכן "אין לבכות על חלב שגלש", את הנעשה אין להשיב, אך יש למִצער ללמוד את הלקחים לגבי מעשינו בעתיד, לבל יישנו. הקישור לראיון המזעזע של הקצין מגרש היהודים: http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=82846 www.aaronroll.com http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf